למה אנחנו גורמים לחיממי האמבטיות שלנו לעבור מבחני עוצמה קיצוניים
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים סמיכים, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, ושינויים דרסטיים בטמפרטורה – מקור קיצוני לחום גבוה מאוד, בתוך דקות ספורות.
אם החוסם של המכשיר נפגם או שיש סדק קטן בציפוי שלו, הכל נגמר – החיממי נהרס.
על גבי פרטי המוצר תראו את הסימון “IP65”. זה נהדר, אבל סימון זה הוא רק פיסת נייר. הוא לא מספר לנו איך החיממי יתנהג לאחר שנתיים של שימוש. לכן אנחנו לא סומכים רק על הסימון הזה – אנחנו מבצעים על כל משלוח בדיקות לחות וחום. בעצם, אנחנו מנסים להרוס את המכשירים לפני שהם מגיעים לבית הלקוח.
הבעיה עם “חוסם מים”
העניין עם חוסם מים הוא שזו אינה מצב קבוע. החיממי נהיה חם, ואז הוא מתקרר. התרחבות והתכווצות תמידיות אלו גורמות לשחיקת החוסמים. בסופו של דבר, הלחות מצליחה לחדור פנימה. וכשהמים נוגעים בקצוות בעלי המתח הגבוה, נוצר מקצר חשמלי, והחיממי הופך לחפץ חסר תועלת.
כדי למנוע זאת, אנחנו מכניסים את החיממים לחדרים עם לחות גבוהה. אנחנו מחקים את תנאי האמבטיה בזמן קצר בהרבה. אנחנו מחפשים כל סדק זעיר שעלול לאפשר ללחות לחדור פנימה, ומחפשים סימני חלודה על החלקים החשמליים או על הבידוד שמתחיל להישחק.
התמודדות עם החום
חיממים באמצעות קרינת אינפרא-אדום נהיים חמים במהירות רבה. אך המעטפת החיצונית חייבת להישאר חוסמת מים, מה שיוצר הבדל טמפרטורות עצום בין הפנים לחוץ. הבדל זה יוצר לחץ רב על החוסמים. אם החומרים אינם מתאימים, הם עלולים להישחק.
אנחנו מבצעים על המכשירים שלנו יותר מ-500 מחזורי חום. למה? כי חיממי שהוא חוסם מים ביום הראשון, אך מתחיל לדלוף ביום השלושים, נחשב לכישלון בעינינו.
האיזון הקשה
יש כאן בעיה קטנה. כדי למנוע חדירת מים, צריך חוסמים איטומיים. אך חוסמים איטומיים מונעים את יציאת החום. אם אנחנו עושים את החוסמים יותר מדי איטומיים, החוטים הפנימיים נהרסים. אם אנחנו משאירים אותם לא איטומיים מספיק, האדים חודרים פנימה.
זהו איזון קשה. אנחנו משקיעים הרבה זמן בשינוי עובי המעטפת ובעיצוב הפתחים. המטרה היא פשוטה: למנוע חדירת מים, אך לאפשר למכשיר לנשום מספיק כדי שלא יתחמם יותר מדי.