כיצד למנוע מחימום האינפרא-אדום בחדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
התקנת חימום אינפרא-אדום בחדר אמבטיה היא דבר שדורש זהירות רבה, אם לא עושים זאת כראוי. בחדר האמבטיה יש אדים ולחות בכל מקום, ומכיוון שמים מובילים חשמל, גם דליפה קטנה בחומרי הבידוד עלולה לגרום לקצר חשמלי או לשוק חשמלי. כדי למנוע זאת, יש להיות קפדניים בנוגע לאופן בו מבוצע החיבור של כל החלקים. מניעת דליפות אנו משתמשים בזכוכית קוורץ באיכות גבוהה לחלקי החימום, מכיוון שהיא מהווה בידוד טבעי. אך הבעיה היא שהזכוכית אינה המקור לבעיות – הסכנה האמיתית נמצאת בנקודות החיבור. האדים יוצרים “גשר” שדרכו החשמל יכול לזרום למקומות שאליהם הוא לא אמור להגיע. אנו מכנים זאת “התפשטות החשמל”. כדי למנוע זאת, אנו חוסמים את נקודות החיבור באמצעות חומרי בידוד מסוג סיליקון בעל עמידות גבוהה. כך החשמל נשאר במקומו ולא יכול לזרום על פני המשטח הלח לכיוון המסגרת המתכתית. בנוסף, חשוב שהמעטפת של המכשיר תהיה ברמת IP44 או גבוהה יותר. כך נמנעות טפטופי מים ישירים. אני תמיד ממליץ על שימוש בכבלים עם בידוד כפול (מסוג Class II). כך, גם אם הכבל נפגע, המעטפת החיצונית עדיין תשמור עליכם בטוחים. חיבור לקרקע ופרטים קטנים כאשר מתקינים את החימום על התקרה, הוא נמצא ממש מעל הראש. לכן אנו מדגישים את הצורך בחיבור לקרקע. אם משהו נכשל בתוך המכשיר, מכשיר ה-RCD יפעל מיד ויפסיק את החשמל, כדי שאף אחד לא ייפגע. ובבקשה, עשו לעצמכם טובה – זרקו את סרט ההדבקה הרגיל. סרט כזה נוטה להיקרע כשהחדר נהיה לח. עדיף להשתמש בצינורות עם שכבת הדבקה, שיוצרים אטימה קבועה סביב החוטים. החסרון יש עם זאת חיסרון: כאשר מאטמים הכל כדי למנוע את הלחות, גם זרימת האוויר נחסמת. כתוצאה מכך, הפנים של המכשיר נהיה חם יותר מאשר בחדר יבש. לכן אני מגדיר את מנגנוני הכיבוי התרמי לפעול מוקדם יותר. זו התאמה קטנה, אך היא מונעת מהמכשיר להתעוות כשהפנים שלו נהיים חמים מדי.