הסוד שמאחורי עמידותם של חיממים לחוץ בפועל
יש כאן סוד קטן בתעשייה: רוב החיממים לחוץ מסוג IP65 אינם נהרסים בגלל שהרכיב החיממה שלהם נשרף. בדרך כלל, הגורם האמיתי לכישלון הוא חיבורי החוטים. חשבו על זה – חיממים אלו נמצאים בסביבה קיצונית. הם עוברים מטמפרטורות קרות מאוד לטמפרטורות גבוהות מאוד, שוב ושוב. אם האטימה אינה מושלמת, המים יכולים לחדור פנימה. כשהלחות נמצאת בטמפרטורות גבוהות כאלה, היא גורמת לתהליך של חמצון ופירוק של החומרים. לפני שאתם מבינים זאת, יש קצר במעגל החשמלי.
בעיית ה“שריפה איטית”
חברות רבות פשוט ממרחות חומרי סיליקון או דבק על החוטים, וזהו. הבעיה היא שצינורות האינפרא-אדום פולטים כמות אדירה של חום. חום זה גורם לדבק להישבר. אנחנו קוראים לזה “התקלקלות תרמית”, אך למעשה זה פשוט סימן שהחומר כבר לא עומד בעומס. כשנוצרת סדק קטן, הלחות חודרת לחיבורים החשמליים. זה תהליך איטי – בהתחלה לא תשימו לב, אך בסופו של דבר המפסקים שלכם יפסיקו לעבוד, או שהמערכת כולה תיהרס.
איך אנחנו באמת פותרים את זה
החלטנו להפסיק להשתמש בדבק. במקום זאת, אנחנו משתמשים בתהליך רב-שלבי. אנחנו משלבים חומר אפוקסי בעל עמידות גבוהה עם חומרי אטימה. זה לא דומה ל“ציפוי”, אלא לחיבור קבוע. התכנון הזה מאפשר לחומרים להתרחב ולהתכווץ יחד עם החוטים. ניסינו את החומרים האלו והם עומדים בטמפרטורות של 200°C ללא פגיעה. זה פשוט עובד.
החיסרון
יש כאן חיסרון אחד – מכיוון שהאטימה כל כך טובה, היא גם קבועה. אי אפשר פשוט לפתוח את המעטפת כדי לתקן את החוטים. אם נפגע אחד החוטים במהלך ההתקנה, יהיה צורך להחליף את כל החיממים. זו בחירה – האם אתם רוצים מערכת שניתן לתקן בשטח, או מערכת שלא תיהרס בפעם הראשונה שיהיה גשם? אנחנו תמיד בוחרים באפשרות השנייה. טיפ אחרון: כשאתם מחברים את החוטים, ודאו שהחיבורים סגורים היטב. אפילו החיממים הטובים ביותר מסוג IP65 חסרי תועלת אם יש מים בתיבת החיבורים. השתמשו בחומרי אטימה מתאימים, אחרת אתם בעצם מבטלים את כל העבודה הקשה שעשינו במפעל.